אומֶץ

כולנו חייבים אותו בכדי להצליח , סיפור קצר:

אומץ

טלפון חוגה אורן שבח
אומץ

זה קרה בקיץ.

בגיל ההתבגרות.

התאהבתי.

לפני עידן הפלאפונים,

עוד לפני שהומצאה שיחה מזוהה.

פשוט התאהבתי.

אז, זה לא היה כל כך פשוט…

היא התגוררה במושב אחר.

כל כך התרגשתי להגיע לבית הספר,

רק בכדי לראות אותה.

וכשהיינו מסתכלים אחד על השנייה,

הרגשתי שזה הדדי.

החלטתי להתקשר אליה ולבקש חברות,

שיננתי תסריטי שיחה בראשי.

השגתי את מספר הטלפון שלה,

בדפים הלבנים של חוברת דפי זהב ,

כתובת, שם משפחה וניחוש שמות הוריה.

חייגתי, צליל חיוג,

הדופק התחיל להתגבר,

צליל נוסף ועוד אחד,

שעון המחוגים שעל הקיר מצביע על ארבע (אחה"צ )

לפי כל החישובים היא אמורה להיות בבית,

ואז מהעבר השני,

קול מוכר שכל כך ציפיתי לשמוע,

ניתקתי.

תגובה אחת בנושא “אומֶץ”

סגור לתגובות.